הקסם של נצרת - טיול בעיר העתיקה
עודכן: 3 באוק׳ 2022
המלצות לביקור בעיר העתיקה בנצרת, פנינה לא מלוטשת של תרבות, היסטוריה וקולינריה. כל כך קרובה ועדיין לא מספיק מוכרת.
בבוקר קיץ של יום שישי ביקרתי בעיר העתיקה של נצרת. הביקור הקודם שלי בעיר היה בחודש דצמבר, כשהעיר התקשטה לכבוד חג המולד באורות נוצצים, עצי אשוח והמוני מבקרים. הפעם פגשתי עיר כמעט נטושה, ריקה מתיירים מהעולם ועם מעט מאוד מטיילים ישראלים. אולי זה בגלל החום של הקיץ בשילוב ימי קורונה, אולי זה בגלל שהעיר עדיין לא הצליחה למצות את הפוטנציאל התיירותי שלה וליצור את הבאזז הראוי בקרב המטיילים הישראלים, ובאין תיירות צליינים היא נשארה עם רחובות כמעט ריקים. עסקים רבים היו סגורים ומלבד תושבים מקומיים התנועה ברחובות העיר העתיקה הייתה דלילה מאוד.
נצרת היא העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל ועיר המחוז של הישובים הערביים באזור הצפון.
תחילתה של הנצרות היא בעיר נצרת, בה גרו מריים אמו של ישו ובעלה יוסף הקדוש, שם קיבלה מריים את הבשורה על העובר בבטנה ושם חי ישו עד בגרותו. העיר נצרת חשובה לדת הנוצרית ומהווה יעד פופולרי לביקור צליינים ותיירים מהעולם ואפילו ביקרו בה שלושה אפיפיורים. בעבר רוב אוכלוסייתה של העיר היתה נוצרית, אך במהלך השנים עזבו חלק מהמשפחות בעלות האמצעים ובמקומן הגיעה אוכלוסייה מוסלמית. היום 70% מאוכלוסיית העיר היא מוסלמית ורק 30% מהאוכלוסייה נוצרית.
בית פאוזי עזאר - אברהם הוסטל
בית פאוזי עזאר הוא בית אצולה בן 200 שנה של משפחה ערבית מהאליטה של נצרת. הבית ששימש את המשפחה המורחבת במשך מספר דורות ננטש אחרי שהאוכלוסייה באזור התחלפה, העיר העתיקה התדרדרה והפכה למקום פחות בטוח ונעים לחיות בו. האוכלוסייה החזקה נטשה את האזור ועברה לאזורים אחרים של נצרת והסביבה ובמקומה הגיעה אוכלוסייה חלשה. לקראת שנת 2000 עבר האזור כולו שיפוץ ושדרוג והצבע חזר לאזור. שיתוף פעולה עסקי בין היזם מעוז ינון ליורשי הבית הוליד שיפוץ אינטנסיבי של המקום ששמר לא רק על שמו של בעל הבית המקורי - פאוזי עזאר, אלא רענן את היופי המסורתי המקורי והקו האותנטי של הבית. המקום הפך להוסטל, מרשת אברהם הוסטל שמארח ישראלים ותיירים בחדרי הוסטל משותפים וחדרי משפחה פרטיים. במקום חללים משותפים לכלל האורחים - גינת פאטיו יפיפייה, סלון מפואר בקומה השניה ומטבח לשימוש האורחים. המבנה המיוחד הזה נמצא בלב העיר העתיקה, במרחק קצר מהשוק. הצלחת ההוסטל והשינויים בסביבה הביאו לפריחה מחודשת של הסמטאות, נפתחו בתי קפה וחנויות בוטיק ובתי הארחה רבים נוספים.
רשת אברהם הוסטל מונה שלושה סניפים - בנצרת, תל אביב ובירושלים. סניף נוסף נפתח בעיר אילת.
כתובת: 6112 9, נצרת (כתובת לוויז - בית פאוזי עאזר)
מיסטקה - הפינה של מהא שחאדה
מאהא שחאדה, שפית שעובדת במסעדת יוקרה בעיר, רצתה לפתוח מקום משל עצמה. היא בחרה בחנות פינתית קטנה שהייתה מספרה במשך עשרות שנים וכתובת ידועה בנצרת. מקום כזה, עם היסטוריה ושורשים בחברה הנצרתית התאים למאהא המבקשת לחבר את קהל המבקרים אל האוכל המקומי. המקום פועל בחודשי הקיץ (בחורף סגור) ומוגשות בו ארוחות בוקר ומיצים טריים. בהזמנה מראש מאהא תבשל עבורכם אוכל ערבי מסורתי. המקום נמצא בחיבור בין שתי סמטאות (רחובות 6089 ו - 6090) הישיבה היא באוויר הפתוח, בבריזה של העצים . כתובת: 6089 23, נצרת
שעות פתיחה: שני - שבת 9:00 - 17:00
דף פיסבוק - مستكة Mistaka
חנות התבלינים אלבאבור - מטחנת הגליל
סיפורו של המקום בו נמצאת חנות התבלינים אלבאבור - מטחנת הגליל מתחיל בשלהי המאה ה - 19, אז רכשה משפחה טמפלרית בניין עתיק והקימה בו מטחנה מודרנית שפעלה על קיטור ונתנה שרותי טחינה לחקלאי האזור. מכאן שמו של המקום - באבור בערבית פרושו קיטור. נצרת היתה עיר המחוז אליה הגיעו חקלאי האזור, תושבי הכפרים שמסביב עם הסחורה אל העיר הגדולה כדי לטחון את התוצרת שגידלו ולמכור אותה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים נאלצו הטמפלרים לעזוב והמבנה נרכש על ידי ג'רג'ורה קנאזע, תושב נצרת. המקום המשיך לפעול, להתפתח ולהתקדם ולתת שרותי טחינה לתושבי האזור. החקלאים, שהיו בחלקם דלי אמצעים, שילמו על שרותי הטחינה גם באמצעות סחורות כמו גרעינים, לבנה, שמן זית ועוד. כך נוצרה החנות לצד המטחנה, חנות שפועלת עד היום על ידי בני משפחת קנאזע ומנוהלת על ידי נכדיו של המייסד.
המטחנה הישנה נמצאת היום לתצוגה בלבד ואת הסחורה טוחנים במטחנות חשמליות מודרניות. בחנות נמכרים תבלינים מיוחדים שנטחנים במקום, קפה, שמנים, קטניות ועוד. גן עדן לחובבי הקולינריה שאוהבים לגלות ריחות וטעמים חדשים.
המבנה המיוחד עשוי חדרים בעלי תיקרה גבוהה, כמו מערת אוצרות סודית (חפשו את הדלת הקטנה המובילה אל הרחוב האחורי) בהם מסודרים עשרות מכלים ושקים עם סחורה צבעונית ריחנית. זה המקום להכיר תבלינים חדשים ומאכלים שלא הכרתם.
כתובת: אל בישארה 6101, נצרת אתר: http://www.elbabour.co.il/
ממתקי אלמהדי
אחרי הטיול בסמטאות העיר העתיקה ישבנו לקפה ואנרגיה מתוקה. איך יודעים שהמקום טוב במיוחד? לפי הפרלמנט. מחוץ לבית הקפה ישבה קבוצה של מבוגרים מקומיים לשיחה ארוכה. בשבילי זה הסימן שהגעתי למקום הנכון. הזמנו קפה וכנאפה מלאבי (שילוב של שערות כנפה ומעליהן מלבי) שהיה מעולה וישבנו לספוג קצת אווירה מקומית. במקום מוכרים מבחר מבלבל של בקלאות וכנאפה, סוגים שונים של מתוקים מהמטבח הערבי עשויים מחומרי גלם איכותיים. לאחרונה נפתח סניף שני של המקום בשוק הפשפשים ביפו.
כתובת: כיכר מרכז העיר, פאולוס השישי 1, נצרת
השוק של נצרת
שוק הוא הלב המסחרי של עיר עתיקה כמו נצרת. לשם מביאים את הסחורה הטרייה, שם פוגשים אנשים ומנהלים את החיים החברתיים והכלכליים של העיר. השורשים של שוק נצרת מתחילים כבר במאה ה - 17. במאה ה - 19 השוק הגיע לשיאו והוא חולק לאזורים על פי סוגי בעלי המלאכה שעבדו בו. השוק של היום מצומצם למדי, הרבה חנויות בו סגורות ונעשים ניסיונות להחיות אותו ולפתח אותו כאתר תיירות מרכזי. ביום שישי בשעות הבוקר המאוחרות, שעות שאמורות להיות שעות שיא פעילות של השוק, המקום היה עם תנועה דלילה מאוד של קונים ובעלי חנויות שיושבים ליד החנות ומחכים לקונים. ובכל זאת - חגיגה צבעונית נעימה ומיוחדת - בגדים, כלים ואוכל בערבוביה, סמטאות מקורות המגנות מהשמש ואותנטיות אמיתית של מקום לא תיירותי לעייפה.
אם מתחשק לכם שיכוונו אתכם בין הדוכנים כרטיס טעימות של חברת יאללה באסטה ייקח אתכם לסיור בין דוכני השוק. איך זה עובד? רוכשים דרך האתר כרטיס טעימות. מקבלים למייל כתובת לאיסוף הכרטיס ואת רשימת הדוכנים לטעימות. מגיעים אל השוק בשעות הפעילות, עוברים בין הדוכנים שברשימה ונהנים מהטעמים המקומיים.
אפשר כמובן להסתובב בין הדוכנים ולטעום לפי החשק - מיץ סחוט, כנאפה, חומוס או קפה, עראיס או שוארמה. רק תבחרו.
אנחנו יצאנו מהשוק עם שקיות של לוביה, במיה טריה ומלוחיה. מה עושים עם מלוחיה? איך מבשלים את העלים הירוקים האלו? תעשו גוגל, המליץ לנו המוכר המבוגר. יצא מעדן.
הנה מתכון למלוחיה של פותנה ג'אבר -
שעות פעילות השוק: ימים שני - שבת 10:00 - 16:00
פלאפל אבו האני ג'באלי
חיפשנו מקום לאכול בו ארוחת צהריים קלילה, כזו על הדרך. קיבלנו המלצה על פלאפל אבו - האני ג'באלי, המלצה מעולה שאני מעבירה הלאה. בדוכן קטן אכלנו פלאפל מעולה, כדורים טריים צהבהבים, עם ירקות חתוכים, בלי סלטים מתוחכמים. אוכל פשוט וטעים וכבונוס אפילו שמענו מבעלת הבית את הסוד לתיבול המיוחד. ארוחה זולה ומשביעה על הדרך.
כתובת: כיכר המעיין, ליד הכניסה לכנסיית הבשורה היוונית אורטודוקסית.
נהניתם לקרוא?
רוצים עדכונים למייל כשיעלה פוסט חדש? זה המקום להירשם
Comments